לימודי קבלן רשום ויתרונותיהם

הקבלנים בישראל, מתחלקים בין 2 קבוצות: קבלנים רשומים וקבלנים שאינם רשומים. קבלנים רשומים אלו אותם הקבלנים שעמדו בדרישות המחמירות של רשם הקבלנים במשרד השיכון והוכנסו לפנקס הקבלנים הרשומים האקסקלוסיבי. קבלנים שאינם רשומים, שלצערנו, מהווים את רוב הקבלנים בשטח, הם קבלנים איכותיים ואמינים שאינם מצליחים להירשם (ועל הסיבות לכך בהמשך) או שהם חאפרים ושרלטנים ומעדיפים שלא להתמודד עם החוק.  מדוע כדאי להימנות דווקא על הקבלנים הרשומים? הסיבות לכך הן רבות ומשמעותיות.

יתרונות קבלן רשום

ככלל, תעודת קבלן רשום מהווה מעין אסמכתא לכך שהקבלן הנושא אותה מציג סטנדרט בניה גבוה ואיכותי וכי הוא בעל מקצוע מוכח ומיומן. שכן לצורך קבלת התעודה, היה עליו לעמוד בתנאי סף נוקשים אשר מביאים בחשבון ניסיון בניה ארוך שנים והשכלה המעידה על היכרות מעמיקה עם עולם הבניה על ענפיו השונים. תו תקן איכותי זה מסייע ללקוחות פרטיים להבין שניצב מולם איש מקצוע מן המעלה הראשונה (ואחד שמאוגד בגוף מסודר, אליו ניתן לפנות בעת מחלוקת) והם בוחרים להתקשר דווקא מולו.

אלא שזה רק הלחם והחמאה. הקצפת והדובדבנים נמצאים בעצם האפשרות שנפתחת להשתתף מעתה במכרזים ממשלתיים, פרויקטים ציבוריים ועבודות בהיקף כספי נרחב, כך שניתן בנקל לפרוץ את תקרת הזכוכית של העסק ולהגדיל את רווחיו. קבלן שאינו רשום, אינו יכול בכלל לגשת באופן חוקי לפרויקטים כאלו ודרכו נחסמת אליהם מבעוד מועד.

קבלן רשום – הסיווג והתנאים

אז להיות רשום כקבלן רשום זה דבר מצוין בבירור. אבל חשוב לדעת, שגם מי שרשום בפנקס, אינו יכול לעסוק בהכל ובכל תחום. הרישום מבוסס על סיווג, אשר מצד אחד, כולל בתוכו את ההיקף הכספי המקסימלי, אליו יכול הקבלן לגשת ובנוסף, באיזה תחום בניה, הקבלן יכול לפעול.

הסיווגים מחולקים לפי 7 סיווגים ראשיים, כשמתחתם ענפי המשנה. כך למשל, בין הסיווגים הראשיים, ניתן למצוא כבישים ותשתיות פיתוח, לצד ענף ראשי של בניית גשרים. הענף הראשי והמרכזי, הינו ענף בניה, שמספרו הוא 100 ומתחתיו מאוגדים מספר תחומים, המתחילים במספר 1, ביניהם: פיתוח חצרות, איטום מבנים, הרחבת מבנים, חשמלאות ותקשורת ועוד ענפים וביניהם גם קבלן שיפוצים, המסומן 131.

לימודי קבלן רשום לקבלן שיפוצים

לא לחינם אנו מתמקדים בנושא קבלן השיפוצים, שכן הוא אחד מהבעייתיים והפרוצים ביותר. הסיבה נעוצה בעובדה, כי על מנת להיכלל בפנקס הקבלנים, תחת סיווג 'שיפוצים' על המועמד להוכיח עמידה בתנאי סף נוקשים, שיש אפילו יאמרו בלתי הגיוניים. בין השאר הוא חייב להוכיח לצד שנות ניסיון רבות, תואר בלימודי הנדסאות. נקל לשער, שמרבית העוסקים בתחום- אינם עומדים בתנאי זה, למרות שהם בעלי מקצוע נהדרים.

התוצאה היא, שרובם המוחלט של קבלני השיפוצים, נמנעו מלגשת בכלל ולנסות להתמודד עם ניסיון הקבלה. בשלב כלשהו, המדינה הבינה את טעותה והציעה סוג של פשרה. אין צורך להיות הנדסאי אבל צריך ללמוד קורס ייעודי – קורס קבלן רשום, בסופו מבחן, בו ילמד המועמד באופן סדור ומסודר לעומק נושאים מגוונים, הקשורים בתחום. מכאן, נפתח בעצם השער לקבלנים רבים, להפוך לקבלנים רשומים ולהתחיל להרוויח יותר אם רק יחלו בלימודי קבלן רשום.

מה לומדים והיכן?

לימודי קבלן רשום נערכים במבחר מכללות בישראל. יש לשים לב שחובה לברר כי המכללה מוכרת ע"י רשם הקבלנים, שאם לא כן, הלימודים לא יוכרו בפועל. תנאי הסף קלים אבל מחייבים: 10 שנות לימוד במערכת החינוך ו-5 שנות ניסיון בפועל. שעות הלימודים מותאמים בחלק מהמכללות, כדי שיתאימו לבעלי המקצוע, כחלק משגרת יומם ובלי לפגוע בעבודתם השוטפת. אורך הקורס משתנה גם הוא על פי המוסד הלימודי ואינטנסיביות הקורס, ויכול לנוע מחודשים בודדים ועד שנה וחצי (עם מרווחים גדולים בין ימי הלימוד).

הלימודים עצמם עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים מתחום השיפוצים וכן מרחיבי דעת בתחומי בניין מקבילים. כך ניתן ללמוד גם על קריאת תוכניות וגם על עבודה עם חומרים, עבודה עם בטון, חישובי כמויות ועוד ועוד. גם חלקם של תכנים משלימים לא נפקד וניתן ללמוד על חוקים ותקנות בענף הבניה, לימודי תחשיב ותמחור ואפילו עזרה ראשונה. בסוף הקורס ישנו מבחן, שהעומדים בו בהצלחה, חוצים את תנאי הסף, בדרך להצטרפות לקבלני השיפוצים הרשומים בסיווג 131.

יובל סגל, הינה יועץ הכוונה לקבלנים בדרך לרישומם כקבלנים רשומים. הוא מסייע להם בכל התהליך הסבוך מול רשם הקבלנים ומסייע להם בתהליך הלמידה לקראת המבחנים שבדרך.